בטבריה היו כל מיני טיפוסים צבעוניים,אך אין ספק שכל טברייני שהכיר או רק שמע על זלמן המוכר בשם מינו גולדצוויג יאמר שהוא היה הטיפוס הכי צבעוני,הכי מרתק שהיה בטבריה. משפחת גולדצוויג הנה אחת המשפחות בוותיקות של הישוב הישן בעיר. אביו שלמה, היה איש אמיד ביותר שקיבל זכויות דייג מהשלטון העותומאני בחולה ובכנרת וגם זיכיון לכריית … להמשך קריאה
מימים ימימה התקיימו שווקים שבועיים בערים ובעיירות. לכל עיר היה את השוק השבועי שלה ולכל שוק היה כמובן את היתרונות והחסרונות שלו. מחוץ לטבריה היו השווקים בעיירה סמך(צמח) ובנצרת יותר אטרקטיביים. טוביה לישנסקי סיפר, שהטבריינים שעשו שוק בסמך, חזרו עייפים ושפופים ולעומת זאת, מהשוק של נצרת חזרו רעננים ועם אור בעיניים…. הסיבה,כך סיפרו,שלשוק של סמך … להמשך קריאה
אום כולתום ושמעון הגיבור. שמעון נודע בכינוי "שמעון הגיבור " על שום סיפורים שהתהלכו בטבריה על מעללי הגבורה שלו .לא היה "אבאדאי" בטבריה שהעז להתעמת איתו .באחד הימים עמד "שמעון הגיבור " באמצע השוק וקילל את הנביא מוחמד. אולי הוא עשה זאת מתוך רצון להתגרות בערבים שעמדו מסביבו. אחד הערבים ניסה להשתיקו ולמחות על דבריו … להמשך קריאה
אהרון מזרחי יליד 1928 מתגורר לבדו במבנה ההיסטורי,הוא ביה"ס אליאנס הנודע.זהו מבנה גדול ושחור בין שתי קומות הבנוי בצורת חאן.מרצפות צבעוניות הובאו מעירק. בי"ס אליאנס לבנים הראשון נוסד בתחילה בעיר העתיקה בשנת 1897.דוד אליהו מזרחי,אביו של אהרון היה אדם אמיד.הוא עסק במסחר תבואות והיו לו חנויות ומחסנים בעיירה צמח,ליד טרמינל הרכבת.דוד קנה חלקת אדמה על … להמשך קריאה
הרבה מכות טבע ראתה עיר הכינרת.חולירע,רעידות אדמה,שיטפונות ומה לא.וכאילו אין בזה די,הגיעה גם מחלת הגזזת.היה זה בשנות הארבעים. ברכה דהן,ילידת 1922, התגוררה על שפת הים בעיר העתיקה.כדי להרחיקה ממוקד המגיפה,עברה ללמוד במנזר האיטלקי בסמוך למצודה העותומאנית.ברכה מתארת בעיניים דומעות את הסיוט.הגיעו צוותים ממשרד הבריאות,מתארת ברכה.גזזו את שיערם של הילדים,או שחיממו שעווה ומרחו אותה כשהיא עוד … להמשך קריאה