מימים ימימה התקיימו שווקים שבועיים בערים ובעיירות.
לכל עיר היה את השוק השבועי שלה ולכל שוק היה כמובן את היתרונות והחסרונות שלו.
מחוץ לטבריה היו השווקים בעיירה סמך(צמח) ובנצרת יותר אטרקטיביים.
טוביה לישנסקי סיפר, שהטבריינים שעשו שוק בסמך, חזרו עייפים ושפופים ולעומת זאת, מהשוק של נצרת חזרו רעננים ועם אור בעיניים….
הסיבה,כך סיפרו,שלשוק של סמך הלכו בבוקר מוקדם ולכשהגיעו לגשר שמעל למוצא הירדן מהכינרת ופניהם מזרחה,זרחה אז השמש מול עיניהם ובקושי ראו את דרכם.גבם קר כיוון שמופנה הוא אל הצל ובחזרה לטבריה בערוב היום.שוב השמש בעיניים וקר בגב.
אל נצרת לעומת זאת,הולכים בבוקר מערבה כשהשמש מאירה להם את דרכם ומחממת את הגב ובחזרה,שוב השמש מחממת את גבם ומאירה את דרכם….