הרבה מכות טבע ראתה עיר הכינרת.חולירע,רעידות אדמה,שיטפונות ומה לא.וכאילו אין בזה די,הגיעה גם מחלת הגזזת.היה זה בשנות הארבעים. ברכה דהן,ילידת 1922, התגוררה על שפת הים בעיר העתיקה.כדי להרחיקה ממוקד המגיפה,עברה ללמוד במנזר האיטלקי בסמוך למצודה העותומאנית.ברכה מתארת בעיניים דומעות את הסיוט.הגיעו צוותים ממשרד הבריאות,מתארת ברכה.גזזו את שיערם של הילדים,או שחיממו שעווה ומרחו אותה כשהיא עוד חמה ומיד החלו לשלוף את השיער מהקרקפת.מרחו יוד וטיפלו בעזרת קרינה נגד המחלה.כול ואחד ונסיבו (כל אחד ומזלו).פי ואחד מעה שערה,ואחד מעה שערתיין ופי ואחד אגרע.(אחד נותר עם שערה בודדת,השני עם שתיים ואחד נותר קרח).
ברכה הייתה מאלה ששפר מזלם ויצאה ללא פגע מהמגפה.