לאחרונה ראתה אור חוברת מס' 162 של כתב העת 'קדמוניות' שהוקדשה כולה לתולדות טבריה. בחוברת מצאתי שני מאמרים מעוררי מחלוקת. הראשון, פרי עטה של שולמית מילר, עוסק בארמון מן התקופה הביזנטית, שמילר, בעקבות זאב וייס, מכנה 'בית אמידים'. על דעה זו חולקים רוב חוקרי הארמון. רק לאחרונה פרסמו יוסף פטריך וחובריו, בכתב העת 'צייון', מאמר מקיף ובו מוצגת הדעה שהארמון הזה היה 'ארמון פרובינקיאלי' ושימש את הרשויות . על נושא זה נאמר די והותר לעת עתה, והרוצה להרחיב ימצא חומר רב באתר זה המוקדש לתולדות טבריה הקדומה.
מאמר אחר בחוברת עוסק בתולדות מסגד יום השישי הקדום בטבריה, פרי עטה של קטיה ציטרין סלברמן. במאמר הזה מוצגים שלבים שונים של המסגד מן התקופה המוסלמית הקדומה. מה שנשאר מהמסגד הקדום בטבריה הם שלושה סטילובטים שבהם מוקמו במרחקים קצובים לוחות אבן כבדים, חלקם הם דלתות בזלת של מערות קבורה עתיקות שנעקרו ממקומן ומשמשות כאן בשימוש משני, והיתר הם לוחות אבן כבדים מגיר ומבזלת. לוחות האבן שימשו כבסיסי עמודים שנשאו את גג המסגד. בין הסטילובט המרכזי לזה הצפוני חוצה את השטח קיר בזלת מאסיבי, שעלי נוסף קיר כפול בתקופה הרומית המאוחרת, הקיר הזה מקביל לסטילובט הצפוני של המסגד, וקרוב אליו בערך מטר וחצי. נשאלת השאלה למה לא השתמשו בוני המסגד בקיר הזה כתמך לעמודים, אלא העדיפו לבנות במקביל לו את הסטילובט הצפוני? התשובה מצויה לדעתי בתוכניות הבניה המפורטות ששימשו את בוני המסגד. כידוע, כמו שהראתה ציטרין סלברמן במוקרנס מס'26 משנת 2009, נבנה המסגד בטבריה על פי מודל מוקטן של המסגד הגדול בדמשק. כמו המסגד בדמשק שימשה את הבונים בטבריה אמת הבניין הדמשקאית, והיא שהכתיבה את המרווחים בין הסטילובטים, וכך יצא שקיר מאסיבי קדום, פשוט שוטח לגובה רצפת המסגד. כיום, במאמרה האחרון, מוכנה ציטרין סלברמן להכיר בעובדה שמסגד הסטילובטים של לוחות האבן, כמו שהוא נראה על פני השטח, נבנה רק אחרי רעש האדמה בשנת 749, כלומר בתקופה העבאסית. טענה זו ביססו היטב ש. מילר וא. דה וינסנט בסכמן את עונת החפירות האחרונה של משלחת יזהר הירשפלד בשנת 2008, סיכם שהופיע ב'חדשות ארכיאולוגיות 130 בשנת 2018. בשתי הסיטראות הדרומיות של המסגד בולטים לעיין ערב רב של בסיסי עמודים שנתגלו תחת רצפות המסגד לכל רוחבו. בסיסי עמודים אלו הביאו את ציטרין סלברמן לתאר שלבים קדומים של המסגד הגדול בטבריה, כלומר לדעתה נבנו הסטילובטים של לוחות האבן בין שורות הבסיסים הללו. נשאלת כמובן שאלה מדוע אין בסיסים כאלו בסיטרה הצפונית של המסגד? וכאן גם מסתתרת התשובה: הבסיסים בשתי הסטראות הדרומיות נוספו כמובן כדי לתמוך בגג הרעפים הכבד שהתערער עקב רעידת אדמה עזה. הסיבה שאין בסיסי עמודי תמיכה בסיטרה הצפונית היא פשוט כי שם השעינו את התמיכות ישירות על הקיר הרומי שחצה את המסגד לכל רוחבו. לאחר שמבנה המסגד חוזק היטב הוסרו כל התמיכות ושוב נוצר חלל רחב לנוחות המתפללים במסגד. מתי כל זה קרה? אפשר רק לשער. לדעתי הרעש שערער את המסגד הוא רעש 1033 שאחריו נאלצו לשפץ את המסגד. כשנשלמו השיפוצים הוסרו כאמור כל התמיכות, השקעים שנוצרו ברצפה מולאו וכוסו, ורצפת טייח חדשה הונחה בכל אולם התפילה, אז גם נתלו מנורות מסגד על שרשראות פליז מהודרות, וכך זכה הנוסע נאציר כוסרו לראות, ולהתפעל מהמסגד לאחר השיפוצים. שלושים וחמש שנים אחרי רעש 1033, בשנת 1068 שוב רעדה הארץ וברעש זה חרב המסגד ושרשראות המנורות נקברו תחת הריסות הגג, שם הן חיכו כמעט 900 שנה עד שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות.
אם כן מוסכם היום על כל החוקרים שהמסגד הגדול, שעמודיו הוצבו על לוחות אבן כבדים, חלקם דלתות של מערות קבורה, נבנה רק אחרי רעש 749. חצר המסגד מכסה את כל האגף המערבי של הארמון הביזנטי. תחת רצפת החצר התחיל להתגלות האגף הזה, להבדיל מאגפו המזרחי של הארמון, היכן שהתגלו רק יסודותיו, וקצת מרצפות הפסיפס שלו, התגלו באגף המערבי קירות החדרים, לעיתים עם תמשיחי קיר באתרם, כמעט למלא גובהם. כן השתמרו שרידי רצפות פסיפס עדיין האופייני לארמון הביזנטי, אך יחד עם זה ניכרים היטב סימני מפולת עזה שהרסה גם את האגף המערבי. עד לאן נמשך האגף המערבי מערבה, אל הקארדו? אפשר רק לשער, אך מסקנה מובנת מאליה היא שהמסגד, שחצרו מונחת על הריסות הארמון נבנה רק אחרי הרעש בשנת 749 כמו שהראינו גם כאן למעלה. המסגד הגדול של יום השישי בטבריה הקדומה, על פי ממצא המטבעות שתחת רצפותיו נבנה רק בעשור השני של המאה התשיעית והיה חלק מפרויקט שיקום טבריה שיזמו השליטים העבאסים בבגדאד. ביחד עם המסגד נבנה קיר התמך של פלטפורמת החצר(קיר מס' 150) ובמקביל לו ממזרח רחוב חנויות ומחסנים, וגם מכלול שירותים בקצה הרחוב מדרום, מול הכניסה המזרחית למסגד. כל אלו נבנו על גבי הריסות הארמון הביזנטי, ששימש גם את השליטים המוסלמים עד רעש 749. עוד נשאר לי להעיר שעמודי הבזלת העגולים ממערב למסגד אינם עמודי הקארדו, אלא עמודי האגף המערבי של אכסדרת חצר המסגד. למען האמת: העמודים הללו הוצבו כאן על ידי המשמרים בני ימינו. העמודים ניצבים על אדנים דומים בכל לאדנים שחשפה משלחת הירשפלד במזרח אכסדרת חצר המסגד. גם כאן אלו אדנים בשימוש משני. בהתבוננות פשוטה נקל לראות שהמכלול עם הבסיסים והעמודים מסתיים מול הקצה הדרומי מערבי של מכלול המרחצאות. כאן התגלה בזמנו גרם מדרגות שעלה אל המסגד. שורת החנויות לאורך הקצה המערבי של המסגד בנויה מעל שורת חנויות אחרת, קדומה יותר, שהייתה לאורך הקארדו, והיא חלק אינטגראלי של מכלול המסגד, כמו שמצוי במסגדים רבים. ואיפה הקארדו תשאלו? יזהר הירשפלד היה אומר על זה: "צריך להמשיך לחפור" ובאמת בעומק רב, תחת המבנים המאוחרים מתחיל סוף סוף להתגלות הקארדו המרוצף בלוחות אבן מונחים באלכסון. כמו בערים רומייות אחרות באזורנו מחכות לנו הרבה הפתעות לאורך הקארדו. פשוט צריך לחפור כמו שכבר נאמר כאן.