אהרון מזרחי יליד 1928 מתגורר לבדו במבנה ההיסטורי,הוא ביה"ס אליאנס הנודע.זהו מבנה גדול ושחור בין שתי קומות הבנוי בצורת חאן.מרצפות צבעוניות הובאו מעירק. בי"ס אליאנס לבנים הראשון נוסד בתחילה בעיר העתיקה בשנת 1897.דוד אליהו מזרחי,אביו של אהרון היה אדם אמיד.הוא עסק במסחר תבואות והיו לו חנויות ומחסנים בעיירה צמח,ליד טרמינל הרכבת.דוד קנה חלקת אדמה על הגבעה שמעל המצודה העותומאנית (מחוץ לחומות טבריה).חברת כי"ח.אליאנס,חיפשה מקום הולם לבנות בי"ס חדש מחוץ לחומות ודוד עם החוש המסחרי המפותח הציע להם עסקה : ביה"ס החדש יבנה על אדמתו בתמורה יבנה גם בית נאה עבור משפחתו.העסקה נחתמה ובשנת 1925 נחנכו ביה"ס אליאנס החדש ובית משפחת מזרחי.
היו שתי אסכולות חינוך בטבריה.האחת,הזרם הכללי של בית ספר עממי,לימים ביה"ס ארליך בשכונת מימונייה.שם למדו עברית ואנגלית.מבוגריו היו האריסטוקרטיה הטבריינית:פרופ' גבי מהרשק,פרופ' בלומנטל,פרופ' אפרתי ועוד.
ביה"ס אליאנס השתייך לאסכולה השנייה המסורתית.לאליאנס הגיעו בעיקר משכונת אחווה.השכונה העברית הראשונה מחוץ לחומות.שם למדו עברית,ערבית וצרפתית.
אחת המנהלות,גב' רומנוב,ילידת סוריה.כשהיא כעסה,הרביצה וקיללה בערבית.אחריה הייתה המנהלת מדאם גנון.היא הייתה יותר מודרנית.היא ביקשה מכל הילדים להגיע לביה"ס עם סינר שחור.זה הכעיס מאוד את ההורים,כי צבע שחור הוא סימן לאבל.קיללו אותה ובאותה שנה מת אחיה.1
את אהרון יילדה בבית המיילדת סית זריפה.
80% מהלידות התבצעו בבתים בעזרת מיילדת ורק 20% התבצעו בבתי חולים.קודם בסקוטי ואח"כ גם בשוויצר.הסיבה העיקרית הנה כספית אך למעשה כך נהגו בטבריה מדורי דורות ופשוט לא האמינו בבתי חולים
בית אליאנס עבר אירועים היסטוריים חשובים.אחד מגרעיני הישוב כפר חיטים השתכן במקום עד לעלייה לקרקע.
באפריל 1948,בעיצומה של מלחמת השחרור חנתה כאן מחלקת האצ"ל בדרכה מיפו לתגבר את המושבה משמר הירדן שהותקפה ע"י הסורים ונפלה לידם ב 10 ביוני.המחלקה נעצרה בגינוסר ע"י אנשי הפלמ"ח,נשקם נלקח מהם והיא לא הגיעה ליעדה.אהרון עצמו היה לוחם באצ"ל ולקח חלק במאבק המזוין,כמו הפריצה לכלא עכו ועוד.אהרון נעצר וישב בכלא הבריטי.
לאהרון קשה עדיין לדבר על פעילותו באצ"ל,אך הוא זוכר אירועים חשובים שאירעו בטבריה.כשהיה בן 10,נרצח ראש העיר זאכי אלחדף בידי מתנקש ערבי.הוא זוכר גם את גברת אליזבט,אשתו הנוצרייה של שלמה פיינגולד המשומד שייסד את מלון אליזבט הידוע כמלון גינוסר.הוא ראה אותה מגיעה לחנותו של אביו עם המכונית המהודרת ונהגה האישי ירד לקניות בעוד היא ממתינה לו במכונית.
מרבית המבנה השחור שומם ועזוב בימים אלה ורק אהרון מזרחי מפיח בו חיים.
1–רוזה גיגי,מטוב טבריה,גיליון מס' 2,עמ' 65 ,1983