יהושוע בוחבוט,לבוש בשרוואל הטורקי בדיוק כמו שלבשו פעם.הוא יליד 1920 מהעיר
העתיקה.בכורה אבולעפייה,סבתו,הייתה בתו של רבי שלמה רחמים אבולעפייה ונישאה
לסבו,שהיה הקונסול הצרפתי בטבריה.
במהלך הראיון, יהושוע שם לב שאני רושם במחברת שלי משני צידי הדף.הוא ביקש
שארשום רק בצד אחד.לא ירדתי לסוף דעתו אך כיבדתי את בקשתו.
יהושוע אומר שמשפחתו הנה הקיימאק,כלומר הקצפת של טבריה.יהושוע שומר מכל
משמר יומנים ומחברות שאביו כתב בכתב רש"י והספרות רשומות בערבית.את היומנים
הציל יהושוע בשיטפון הגדול שפקד את טבריה ב 14 בחודש מאי בשנת.1934 ואכן
סימני השיטפון ניכרים בהם.
השיטפון ,לגבי יהושוע הנו האירוע שעיצב את חייו.הוא היה בן 14,הלך עם אחיו הגדול
לשחק כדורגל.אמו,שילדה יום קודם,הייתה עדיין מאושפזת בבית היולדות הדסה בעיר
העתיקה.
עוד בטרם החלה הפורענות,חש יהושוע דחף לחזור הביתה ולהיות במחיצת ארבעת
אחיו הקטנים בניהם תינוק בן שנה.בעוד הברד הכבד ניתך עליו,רץ לכיוון ביתו ובהמשך
החל גשם זלעפות.מפלס המים המעורבים בבוץ החל לעלות ולזרום אל תוך הבתים.
יהושוע נכנס אל הבית ורואה את אחיו המפוחדים.הוא מגיף את החלונות ומניח כורסה
כבדה לחסום את הדלת.הוא מושיב את התינוק ושלושת אחיו על המיטה בעוד המים
חודרים הביתה דרך הסדקים.מפלס המים בחדר עולה,הארון מתחיל לצוף והמיטה עם
הילדים גם היא צפה.הילדים בוכים והמהומה רבה ויהושוע מנסה להרגיע וגם מצליח
להציל כמה מהחפצים מכיליון כמו את יומני אביו.והנה מגיעים סוף סוף אביו עם עוד
כמה מבוגרים ומחלצים את הילדים הרטובים והמפוחדים למקום מבטחים.
עתה גם הבנתי מדוע התעקש יהושוע שארשום במחברתי רק בצד אחד של הדף.
כיצד נקבע שכר הלימוד באליאנס
אביו של יהושוע,חי דוד בוחבוט היה מורה בכיר בבית הספר אליאנס בעיר העתיקה.
יצחק תאג'ר,שהגיע אל טבריה כדי לנהל את בית הספר החשוב ביותר בעיר,העריך מאוד
את המורה בוחבוט.בתחילת השנה,כשנקבע שכר הלימוד,היו מגיעים הורי התלמידים
בטענות ובטרוניות למנהל על גובה שכר הלימוד.תאג'ר המנהל,שלא הכיר עדיין את הלך
הרוחות בעיר,לא ידע איך להתמודד עם הבעיה.הוא קרא לבוחבוט וביקש סיוע.בוחבוט
אמר לו,עזוב את זה לי,אני פותר את העניין בקלות.בוחבוט ניגש להורים בעלי היכולת
ולאלה שהיו להם רק 3 או 4 ילדים בבית הספר וקבע להם שכר לימוד כפול.מה פתאום ?
התרעמו אלה.מה אתם רוצים,שמזרחי וסמאג'ה עם 8 ילדים כל אחד ישלם כמוכם?
ומשנמצא המימון,
ניגש בוחבוט להורי התלמידים שהתקשו והוריד להם בחצי את התשלום ובא שלום על
ישראל…
על כבוד לא מוותרים
שמעו של המורה דוד חי בוחבוט יצא למרחקים.באחד הימים,הגיעה פנייה מפתח
תקווה,אם המושבות,למורה בוחבוט שיבוא וילמד אצלם.לאחר לבטים,החליט בוחבוט
לנסוע אל המושבה.נערך ראיון למורה החדש וההתרשמות הייתה מעל ומעבר
למצופה,אך היה צריך לפתור איזו בעיה קטנה,הטברייני ללבוש בקומבאז(מעין
גלאבייה) וטרבוש על ראשו כנהוג בטבריה.נאמר לו כי כאן נהוג אחרת ומיד שלחו
לקנות לו חליפה ועניבה.בוחבוט אמר שהוא מוכן לנסות.לקח את החליפה החדשה,הלך
למלתחה והחל להתלבש.הוא החל להרגיש מאוד לא בנח,עם העניבה הוא בכלל לא
הסתדר.זה לא בשבילי,מלמל לעצמו.חזר מהר אל בגדיו,הלך אל המנהל וקבע
נחרצות:אני מלמד כאן עם הקומבאז והתרבוש או שאני חוזר לטבריה! כך החל עידן
חדש בהוראה באם המושבות.
